<h1>בה"ג הלכ' אבל</h1>
<h2>דף ג:</h2>
תנו רבנן (כתובות ד'. ושמחות פ"ז ב') אסור לעשות סעודת אירוסין כל שלשים יום, אבל אם טבחו טבוח ויינו מזוג ופתו אפוייה ומת אביו של חתן או אמה של כלה, מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה, ובועל בעילת מצוה ופורש, ואחר כך קובר את מתו ונוהג שבעת ימי המשתה ואחר כך נוהג שבעת ימי אבילות, ובאותן שבעת הימים הוא ישן בין האנשים ואשתו ישינה בין הנשים, ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום. ודוקא אביו של חתן או אמה של כלה, אבל אמו של חתן ואביה של כלה לא.
<h2>דף יז.</h2>
מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה, אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה, במה דברים אמורים בשאין לו כדי צרכו אבל יש לו כדי צורכו אין מבטלין, והני מילי לכבוד מאן דקארי ותאני אבל לא קארי, כד איכא מאן דמיעסק ביה לא מבטלין, ואי ליכא מאן דמיעסק ביה מבטלין.
